מה בודקים בעבודות קודמות

כל חברה לבניית אתרים מציגה תיק עבודות, והוא מראה מה היא בחרה להציג. כדי ללמוד ממנו, פתחו שניים או שלושה אתרים מתוכו בטלפון ולא רק במחשב, ונסו לעשות מה שלקוח היה עושה: למצוא שירות מסוים, להבין אם הוא ניתן באזור שלכם ולהגיע לדרך ליצור קשר. אתר שנראה טוב בצילום מסך ומתקשה במשימה פשוטה כזאת מלמד יותר ממצגת.

אחר כך שאלו שלוש שאלות על כל עבודה שמצאה חן בעיניכם. מה מתוך האתר הזה עשיתם אתם, ומה הגיע מהלקוח או מספק אחר? האתר עדיין באוויר, ומי מתחזק אותו היום? ומי מהצוות שעבד עליו יעבוד גם על האתר שלנו? את התשובות אפשר לבדוק: האתר נפתח או אינו נפתח, והאדם שהוזכר מגיע לשיחה הבאה או אינו מגיע.

אם הספק מציע לחבר אתכם ללקוח קודם, אל תשאלו רק אם היה מרוצה. שאלו שני דברים שיש להם תשובה ברורה: האם הגישות והקבצים נמסרו לו בסיום, וכמה זמן עבר מבקשת תיקון אחרי המסירה ועד שהתיקון בוצע.

אל תבקשו ״אתר כמו של״ עסק אחר. בקשו שיסבירו איך היו מציגים שני שירותים שלכם שלקוחות מתבלבלים ביניהם. תשובה שמתייחסת לעסק שלכם שווה יותר מעוד דוגמה מתחום אחר.

בעלות: על שם מי הדומיין, ואצל מי הקוד והגישות

זה הסעיף שקל לבדוק מראש וקשה לתקן בדיעבד. באתר יש כמה נכסים נפרדים: שם הדומיין, האחסון, הקוד או מערכת הניהול, התוכן, והחשבונות המחוברים כמו כלי מדידה ותיבות דואר. לכל אחד מהם יש מי שרשום כבעלים ומי שמחזיק בסיסמה, ואלה לא תמיד אותו אדם.

לדומיין בסיומת co.il יש מקור רשמי. המרשם מנוהל בידי איגוד האינטרנט הישראלי, ולפי תקציר כללי הרישום של האיגוד, הקצאת שם מתחם מעניקה זכות שימוש בו למי שרשום כ״מחזיק״. המחזיק הוא שרשאי להעביר את ניהול השם לרשם אחר או לבקש להעביר את הזכויות בו לצד שלישי, והאחריות לחידוש חלה עליו. האיגוד מציין שם שאינו מכריע במחלוקות בין המחזיק לבין מי שטוען לזכויות בשם, ומפנה למנגנון נפרד ליישוב סכסוכים על שמות מתחם (IL-DRP). עוד כתוב שם שמי שמבקש רישום מאשר לאיגוד להציג מידע על שם המתחם ועל המחזיק בו בשירות איתור הפרטים שלו (WHOIS). לפי השאלות הנפוצות של האיגוד על השירות, הפרטים שנמסרים בעת תשלום על חידוש משמשים לחשבונית ואינם מתפרסמים בו.

מכאן שתי מסקנות מעשיות, והן שלנו ואינן ציטוט מהכללים: אם הספק רשום כמחזיק, הפעולות האלה בידיו; ומי ששילם על הדומיין אינו בהכרח מי שרשום. העמוד של האיגוד הוא תקציר שאינו מסמך מחייב, והנוסח הקובע הוא כללי הרישום באנגלית. הדברים כאן אינם ייעוץ משפטי; במחלוקת של ממש פונים לעורך דין.

לכן שאלו לפני החתימה: על שם מי יירשם הדומיין, אצל איזה רשם, ומי יקבל את הודעות החידוש? לגבי הקוד והעיצוב: מה נמסר לכם בסיום, באיזו צורה, והאם יש רכיבים ברישיון שנשאר אצל הספק? ולגבי הגישות: האם תקבלו משתמש מנהל משלכם באחסון, במערכת האתר ובכלי המדידה, או שהכול ייפתח בחשבון של הספק? ואם הספק מביא תמונות, גופנים או טקסטים: באיזה רישיון, והאם תוכלו להמשיך להשתמש בהם גם אם תעברו לספק אחר?

דוגמה היפותטית. בעלת סטודיו לפילאטיס מקבלת שתי הצעות באותו מחיר ובאותו היקף. היא שולחת לשני הספקים את אותה שאלה בכתב: על שם מי יירשם הדומיין, ומה אקבל אם ניפרד? ספק א׳ עונה בכתב שהדומיין יירשם על שמה, שהיא תקבל משתמש מנהל ושהקוד יימסר בסיום, ומוסיף את התשובה להצעה. ספק ב׳ מתקשר, אומר ״יהיה בסדר, אנחנו מסדרים הכול״, ואינו שולח דבר. ההצעות נראו זהות, וההבדל התגלה רק בשאלה הזאת. ייתכן שספק ב׳ הגון לחלוטין ושגם אצלו הדומיין יירשם על שמה. אבל אין בידיה מסמך שאומר זאת, ומספק א׳ יש לה.

מה כלול ומה לא: תוכן, תמונות ושינויים

מה שלא נכתב בהצעה נשאר פתוח לפרשנות. מי כותב את הטקסטים, מי מספק תמונות, כמה סבבי תיקונים יש ומה נחשב שינוי בתשלום: אלה שאלות על ההצעה עצמה, ופירטנו אותן ברשימת הבדיקה להצעת מחיר לבניית אתר, כולל טבלה להשוואת שתי הצעות. לעניין בחירת הספק חשוב דבר אחד נוסף: האם הוא מוכן לכתוב את התשובות. אם תשובה ניתנת רק בטלפון, בקשו להוסיף אותה להצעה. האופן שבו הספק מגיב לבקשה הזאת הוא חלק מהמידע שאתם אוספים.

אחרי המסירה: תחזוקה, שנה שנייה ופרידה

אתר ממשיך לעלות כסף ולדרוש טיפול אחרי שעלה לאוויר. שאלו מה קורה בחודש הראשון אחרי המסירה ומה אחריו: מי מתקן תקלה, תוך כמה זמן עונים ומה המחיר של שינוי קטן. בקשו רשימה של כל תשלום חוזר בשנה השנייה, כמו דומיין, אחסון, רישיונות ותחזוקה, עם סכום ומועד לכל שורה. אם אין רשימה כזאת, בקשו שיכינו אותה לפני שאתם מחליטים. את החשבון עצמו אפשר לבנות בעזרת המדריך על עלות אתר לעסק קטן ותקציב לשנתיים.

ואז השאלה שלא נעים לשאול בפגישה ראשונה: מה קורה אם ניפרד? תשובה טובה מפרטת מה מועבר, למי, תוך כמה זמן ובאיזו עלות. תשובה חלשה היא ״אל תדאגו, לא נגיע לשם״. המדריך מה עושים כשבונה האתר נעלם מתאר את העבודה שנדרשת כשהשאלה הזאת לא נסגרה מראש.

ומה אצלנו? בטומוקה הדומיין נרשם על שם הלקוח, והאתר עובר איתו אם הוא עוזב. בעמוד חבילת בניית האתר שלנו כתוב שבתום חודש השינויים אפשר לקבל את הדומיין ואת מלוא הקוד, בגישה או בהעברה מתואמת, ושהמשך קידום בתשלום אינו תנאי לכך. זו עדיין אינה תשובה מלאה לרשימה שבמדריך הזה: אצל איזה רשם הדומיין מנוהל, מי מקבל את הודעות החידוש, תוך כמה זמן מתבצעת העברה ואם היא כרוכה בעלות. הפרטים האלה נקבעים אצלנו בכל פרויקט לגופו, ולכן שאלו אותם גם אותנו ובקשו את התשובות בכתב, בדיוק כמו מכל ספק אחר.

סימני אזהרה שאפשר לזהות כבר בשיחה

אף אחד מהסימנים האלה אינו הוכחה שהספק גרוע. כל אחד מהם הוא סיבה לשאול שאלה נוספת ולבקש תשובה בכתב.

  • תשובות בעל פה בלבד לשאלות על בעלות, גישות ופרידה.
  • דומיין או אחסון שנפתחים בלי מסמך שאומר על שם מי הם רשומים ואיך הם עוברים אליכם.
  • הצעה שמפרטת את ההקמה ושותקת על השנה השנייה.
  • הבטחה למקום מסוים בגוגל כחלק מבניית האתר. Google עצמה כותבת שאף אחד אינו יכול להבטיח מקום ראשון.
  • לחץ לסגור היום, לפני שהספקתם להשוות.
  • אי־בהירות לגבי מי יעבוד על האתר בפועל ומי יענה לכם אחרי המסירה.

שמונה שאלות לשיחת ההיכרות

שלחו את השאלות מראש ובקשו תשובה כתובה. כך אפשר להניח את התשובות של כמה ספקים זו לצד זו.

  1. אילו מהעבודות שבתיק עשיתם במלואן, ומי מהצוות ההוא יעבוד איתנו?
  2. על שם מי יירשם הדומיין, אצל איזה רשם, ומי יקבל את הודעות החידוש?
  3. מה נקבל בסיום: קוד, קובצי עיצוב, תוכן וגיבוי?
  4. לאילו מערכות נקבל משתמש מנהל משלנו?
  5. מה כלול בתוכן, בתמונות ובסבבי התיקונים, ומה נחשב תוספת?
  6. מה קורה בחודש שאחרי המסירה, ומי מטפל בתקלה אחריו?
  7. מה נשלם בשנה השנייה, על מה ומתי?
  8. אם ניפרד: מה מועבר, תוך כמה זמן ובאיזו עלות?

איך מניחים את התשובות זו לצד זו

העתיקו את השאלות לטבלה, עמודה לכל ספק, וכתבו בכל תא מה נענה ובאיזו צורה: כתוב בהצעה, נאמר בעל פה או נשאר פתוח. הטבלה שבמדריך להצעת המחיר משווה מה כלול בכל הצעה; כאן רושמים באיזו צורה ניתנה כל תשובה. כך נראות ארבע שורות אצל בעלת הסטודיו מהדוגמה ההיפותטית:

אפשר לגלול בטבלה לצדדים.

שאלהספק א׳ספק ב׳
על שם מי הדומייןעל שם בעלת העסק, כתוב בהצעהבעל פה: ״יהיה בסדר״
משתמש מנהל משלהנמסר בתחילת העבודה, כתובפתוח
תשלומים בשנה השנייהרשימה עם סכום ומועד לכל שורהבעל פה: ״נדבר כשנגיע לשם״
פרידהמה מועבר ותוך כמה זמן, כתובפתוח: לא נענה

הטבלה אינה מכריעה במקומכם, וספק ב׳ יכול עדיין להשלים את החסר. היא מראה אילו תאים צריך לסגור בכתב לפני החתימה, ולא אחריה.

אם האתר אמור גם להביא פניות מחיפוש, בחירת מי שיקדם אותו היא החלטה נפרדת עם שאלות משלה. ריכזנו אותן במדריך איך לבחור חברת קידום אתרים לעסק קטן.

איך יודעים שבחרתם נכון: שלוש נקודות בדיקה

כרטיס בדיקה בשלוש תחנות לאורך ציר. לפני החתימה: כתוב על שם מי הדומיין, כתוב מה משלמים בשנה השנייה, כתוב מה קורה בפרידה. בזמן העבודה: בודקים לבד מי רשום כמחזיק, מקבלים משתמש מנהל, כל שינוי בהיקף מתועד בכתב. אחרי המסירה: נכנסים לבד לכל מערכת, הקוד והקבצים נמסרו, הודעות החידוש מגיעות אליכם.
שלוש נקודות בדיקה: מה מבקשים בכתב לפני החתימה, מה בודקים בזמן העבודה ומה מוודאים בעצמכם אחרי המסירה.

התשובות שקיבלתם בשיחה נבדקות בשלושה מועדים.

לפני החתימה. ודאו שיש בידיכם מסמך אחד שבו כתובות התשובות לשמונה השאלות, ושההצעה תואמת אותו. שלושה דברים צריכים להיות כתובים בו: על שם מי יירשם הדומיין, מה תשלמו בשנה השנייה ומה קורה בפרידה.

בזמן העבודה. ברגע שדומיין co.il נרשם, חפשו אותו בעצמכם בשירות ה־WHOIS של איגוד האינטרנט ובדקו מי רשום כמחזיק (בשורה registrant). בקשו את משתמש המנהל שלכם כבר עכשיו ולא ביום המסירה, ותעדו בכתב כל שינוי בהיקף.

אחרי המסירה. היכנסו בעצמכם לכל מערכת שהובטחה, ודאו שקיבלתם את הקוד והקבצים שסוכם שיימסרו, ובדקו שהודעות החידוש מגיעות אליכם.

כששלוש הבדיקות עוברות, בחרתם ספק שעמד במה שאמר. ואם יום אחד תרצו לעבור הלאה, תוכלו לעשות זאת בלי להתחיל מאפס.