תאריך צילום וסטטוס פרויקט אינם אותו דבר

נציע להחזיק בנפרד את מועד התיעוד, שלב העבודה ותיאור מה שנראה בצילום. פרויקט יכול להיות מסומן כהושלם לפי מידע מאושר, ובכל זאת לכלול תמונות מאוחרות יותר. מנגד, צילום שנראה מלא ועשיר אינו הוכחה לסיום העבודה. ההפרדה תעזור לעורך להוסיף חומר בלי לשנות בטעות את הסיפור המקצועי של הפרויקט או לייחס למשרד מעורבות שלא הייתה לו.

בתוך אתר למשרד נוף נציג את פרטי הזמן במקום שהקורא פוגש בתמונה. לא נסתפק בתאריך עדכון העמוד, שהוא נתון אחר. אם המועד המדויק אינו ידוע, נשתמש בתיאור תקופה שהמשרד יכול לאשר או נימנע מהצבת התמונה ברצף כרונולוגי מדויק. אין צורך להמציא חודש כדי שהציר ייראה אחיד.

השוואה דורשת מבט שאפשר להבין

כאשר יש תמונות מזווית דומה, ניתן להציע מעבר בין מועדי צילום תוך שמירה על שם המבט. אם הזוויות שונות, כרטיסים נפרדים עם הסבר יהיו לעיתים ברורים יותר ממחוון שמציג שינוי כאילו הוא ישיר. נבקש מהמשרד להגדיר מה ההשוואה נועדה להמחיש. לא נשתמש בה כדי לטעון שכל צמח או כל מרחב יתפתחו באותה דרך.

התיאור יתייחס למה שמתועד: אזור ישיבה, מבט לאורך מעבר או פרט מסוים בחצר, לפי החומר. אם בתמונה מאוחרת יש שינוי שהמשרד אינו יודע להסביר, לא נייחס אותו אוטומטית לתכנון. אפשר להציג את הצילום עם מגבלת המידע או להשמיטו מההשוואה. אחריות העורך היא לשמור על רצף קריא, ולא להכריח כל תמונה חדשה להוכיח התקדמות.

הממשק צריך להסביר מה השתנה בלחיצה

נציע כפתורי מועדים או רשימת תחנות עם כיתובים גלויים, ולא רק חצים. לאחר מעבר, שם המבט והתאריך יעודכנו יחד. אם אין תמונה לתקופה מסוימת, הרכיב לא יציג מקום ריק שנראה כתקלה ולא ישלים חומר מפרויקט אחר. המשתמש יוכל לחזור למבט הקודם בלי לאבד את המקום בעמוד, גם בנייד וגם באמצעות מקלדת.

בתהליך בניית האתר נבדוק רצף עם שתי תמונות ורצף ארוך יותר. התצוגה צריכה להיות שימושית גם אם מוסיפים בהמשך צילום מאוחר או מסירים צילום שלא ניתן עוד לפרסם. נרצה שכל תחנה תקבל מזהה ברור במערכת העריכה, כדי שקישור ששיתפו לעמוד לא יפנה בטעות לתמונה אחרת רק משום שהסדר השתנה.

נשר נשמרת כמקום נפרד בפרטי הפרויקט

אם הפונה מציין תל חנן, בן דור או רמות יצחק, ניתן לשמור את השם כפירוט שכונה בנשר. ההיררכיה הזאת שימושית לתיאום ואינה צריכה להתערבב עם שדה מועד הצילום או עם שם הפרויקט. נפריד גם בין נשר לחיפה בפרטי הקשר ובמקום הבקשה, כדי שהצוות לא יניח שמדובר באותה כתובת או באותו תחום שירות.

באפיון אתר בנשר נבקש מהמשרד להחליט איזו רמת מקום מותר להציג בכל עבודה. ציר הזמן אינו מחייב כתובת מדויקת, ואין צורך לזהות נכס כדי להסביר רצף תיעוד. אם שם שכונה עוזר לתיאור ואושר לפרסום, הוא יופיע פעם אחת בהקשר הפרויקט ולא יוכפל בכל תמונה כאילו המיקום הוא ההסבר לשינוי שנראה בה.

תרחיש היפותטי: צילום חדש מגיע אחרי ההשקה

נניח שהמשרד מקבל תמונה מאוחרת של מרחב שכבר מופיע באתר. העורך מזין מועד, מקור ושם מבט, ובודק אם אפשר להשוותה לתמונה קודמת. בתצוגה המקדימה הוא מגלה שהזווית שונה, ולכן בוחר להציג אותה כתחנה עצמאית עם הסבר. האתר אינו מכריח אותו ליצור זוג לפני ואחרי ואינו משנה אוטומטית את תמונת הפתיחה של הפרויקט.

המבקר רואה את התחנה החדשה ומבין שמדובר בתיעוד ממועד אחר. אם הוא פונה לגבי גינה משלו, הטופס לא מציג את המראה המאוחר כתוצאה צפויה להזמנה. אפשר לשמור את העבודה שהעניינה אותו כהקשר ולשאול על הצורך החדש. זהו תרחיש לבדיקת עריכה ופנייה, ולא דוגמה לפרויקט מתועד בנשר או לתוצאה שאפשר להבטיח למזמין.

קבלה בודקת זמן, סדר והבנת ההשוואה

במסירה נבקש מהעורך לשנות תאריך, להוסיף תמונה בין תחנות ולהסיר אחת מהן. נבדוק שהכיתובים נשארים מחוברים לקבצים הנכונים ושהסדר אינו תלוי בשם קובץ שרירותי. קורא שלא מכיר את החומר יתבקש להסביר אילו תמונות צולמו במועדים שונים ומה לא ניתן להסיק מהן. אם הוא מבין את הרצף כהבטחת צמיחה, נתקן את הכיתוב ואת מבנה ההשוואה.

אפשר להמשיך לקידום אורגני למשרד בנשר לאחר שהפרויקטים מתועדים היטב. לקראת תכנון אתר עם טומוקה הביאו סדרת צילומים אחת עם המידע שיש עליה וגם עם החוסרים. כך נוכל להציע רכיב שתומך בתהליך העריכה בפועל, להגדיר מי מאשר תמונה חדשה ולמנוע מצב שבו אתר מרשים מציג רצף זמנים שאיש במשרד אינו יכול להסביר.